נכתב על-ידי צוות המומחים של ניו פיט
מספיק צעד אחד לא נכון על מדרכה או נחיתה לא מוצלחת במגרש, והקרסול מתקפל. במאמר הזה תגלו מה קורה בקרסול ברגע הנקע, איך מבינים עד כמה הפגיעה חמורה, מה עושים בימים הראשונים ואיך אפשר להפחית את הסיכוי לנקע חוזר.
נקע בקרסול הוא אחת פציעות הספורט הנפוצות ביותר, והוא קורה גם בשגרה, בלי שום קשר לספורט. רוב הנקעים מחלימים בטיפול שמרני, ולכן קל להתייחס אליהם כאל "סתם נקע" רגיל. אבל נקע שלא מקבל שיקום וטיפול מתאים עלול להשאיר אחריו קרסול פחות יציב ונטייה לנקעים חוזרים. הבנה של מה קרה בקרסול היא הצעד הראשון להחלמה נכונה.
מה קורה בקרסול כשהוא נוקע?
הקרסול מיוצב בעזרת רצועות, רקמות חזקות שמחברות בין העצמות ומגבילות תנועות חריגות. בנקע, אחת הרצועות או יותר נמתחות מעבר ליכולת שלהן, ולפעמים נקרעות באופן חלקי או מלא.
ברוב המקרים כף הרגל מתקפלת פנימה, והרצועות בצד החיצוני של הקרסול הן שנפגעות. הרצועה שנפגעת בתדירות הגבוהה ביותר מחברת בין עצם השוקית החיצונית לעצם הקרסול (ATFL), ולעיתים נפגעת גם הרצועה שמתחתיה (CFL).
סוגי נקע בקרסול
נקע חיצוני – הוא הסוג הנפוץ ביותר. הוא נגרם כשכף הרגל מתקפלת פנימה, והכאב והנפיחות מופיעים בצד החיצוני של הקרסול.
נקע פנימי – נגרם כשכף הרגל מתקפלת החוצה. הוא פחות שכיח, והכאב מופיע בצד הפנימי של הקרסול.
נקע קרסול גבוה – הוא פגיעה ברצועות שמחברות בין שתי עצמות השוק, מעל מפרק הקרסול. הוא פחות שכיח, ובדרך כלל דורש זמן החלמה ארוך יותר.
קבוצות בסיכון גבוה יותר לנקע
נקע יכול לקרות לכל אדם, אבל יש סיטואציות מסוימות שמעלות את הסיכון לנקעים:
- נקע קודם – מי שנקע את הקרסול בשנה האחרונה נמצא בסיכון גבוה יותר לנקע נוסף.
- ספורט עם קפיצות ושינויי כיוון – נחיתות ועצירות חדות הן חלק מהשגרה אצל כדורסלנים וכדורגלנים, וגם בכדורעף.
- ריצה ופעילות בשטח – משטח לא ישר מעלה את הסיכון לנקע, בעיקר בריצה בשבילים, בטיולים ובאימונים ובמסעות של חיילים וחיילות.
- עייפות וחוסר חימום – שרירים עייפים ופעילות בלי חימום הם סיבות נפוצות לנקעים ולמתיחות.
- הנעלה: נעלי עקב, או נעליים שלא מספקות יציבות לכף הרגל.
איך מזהים נקע בקרסול?
התסמינים הנפוצים הם כאב, נפיחות ושטף דם סביב הקרסול, קושי לדרוך, ולפעמים תחושה שהקרסול לא יציב או "בורח". עוצמת התסמינים משתנה לפי מידת הפגיעה ברצועות.
שלוש הדרגות של נקע בקרסול
הדרגה נקבעת לפי מידת הנזק לרצועה, ולא לפי עוצמת הכאב. יש נקעים קלים שכואבים מאוד בשעה הראשונה, ויש קרעים מלאים שבהתחלה כואבים פחות ממה שמצפים. לכן את הדרגה קובעים בבדיקה.
| דרגה | מה קורה ברצועה | תסמינים אופייניים | זמן החלמה משוער |
|---|---|---|---|
| דרגה 1 (קל) | מתיחה וקרעים מיקרוסקופיים | כאב ונפיחות קלים, בדרך כלל אפשר לדרוך | שבוע עד שלושה שבועות |
| דרגה 2 (בינוני) | קרע חלקי | נפיחות ושטף דם בולטים, כאב בדריכה, חוסר יציבות קל | שלושה עד שישה שבועות |
| דרגה 3 (חמור) | קרע מלא | נפיחות ושטף דם משמעותיים, כאב חזק בדריכה, חוסר יציבות ברור | כמה חודשים |
חשוב לזכור: זמני ההחלמה הם הערכה כללית, וההחלמה בפועל משתנה מאדם לאדם.
נקע או שבר?
לא תמיד אפשר להבחין בין השניים לבד. התסמינים של נקע חמור דומים לאלה של שבר, ולכן במקרים כאלה צריך לגשת לבדיקה בהקדם.
צילום רנטגן מראה את העצמות, אבל לא את הרצועות. לכן כשיש חשד לפגיעה משמעותית ברצועות או בסחוס, או כשהתסמינים נמשכים שישה עד שמונה שבועות למרות טיפול, הרופא עשוי להפנות לבדיקת הדמיה נוספת.

מתי צריך לגשת לבדיקה?
מומלץ לפנות לבדיקה אם:
- לא מצליחים לדרוך על הרגל.
- הקרסול נראה מעוות, או שיש כאב חד כשנוגעים בעצם.
- יש נימול בכף הרגל.
- הכאב או הנפיחות מחמירים ולא משתפרים בתוך יומיים.
- מופיעה תחושה שהקרסול לא יציב.
ובאופן כללי: אם משהו בפציעה מדאיג אתכם, עדיף להיבדק אצל איש המקצוע המתאים.
מה עושים בימים הראשונים אחרי נקע?
ביומיים או שלושה הראשונים המטרה היא להפחית את הנפיחות ולהגן על הקרסול. הגישה המוכרת נקראת PRICE:
- הגנה (Protection): מגן או נעל שתומכת בכף הרגל ובקרסול.
- מנוחה (Rest): הפסקת פעילות גופנית, והפחתה של דריכה על הרגל.
- קירור (Ice): קרח עטוף במגבת, עד 20 דקות בכל פעם, כל שעתיים שלוש.
- חבישה (Compression): תחבושת שתומכת בקרסול במהלך היום.
- הרמה (Elevation): הרגל מורמת על כרית ככל האפשר.
באותם ימים ראשונים מומלץ גם להימנע מחום (אמבטיה חמה או כריות חימום), מאלכוהול ומעיסוי, כי הם עלולים להגביר את הנפיחות. לגבי משככי כאבים, כדאי להתייעץ עם רוקח או רופא.
הטיפול אחרי השלב הראשוני
אחרי הימים הראשונים הכיוון המקובל הוא לא לשתק את הקרסול לאורך זמן. ההנחיות הקליניות ממליצות על תמיכה פונקציונלית, כמו מגן קרסול או טייפינג, בשילוב תרגילים, כי השילוב נותן תוצאות טובות יותר מקיבוע. אם בכל זאת משתמשים בקיבוע כדי להקל על כאב ונפיחות, מומלץ שלא יימשך יותר מעשרה ימים.
במקביל חוזרים לדרוך על הרגל בהדרגה, ומזיזים את הקרסול ברגע שהכאב מאפשר, כדי שהמפרק לא יתקשח.
שיקום: החלק שהכי הרבה אנשים מדלגים עליו
נקע פוגע לא רק ברצועה, אלא גם ביכולת של הקרסול "להרגיש" את המיקום שלו ולהגיב מהר למשטח לא יציב. היכולת הזו לא חוזרת מעצמה כשהכאב עובר.
תוכנית שיקום כוללת בדרך כלל שלושה סוגי תרגילים:
טווחי תנועה: החזרת התנועה של הקרסול לכל הכיוונים.
חיזוק: חיזוק השרירים שמייצבים את הקרסול.
שיווי משקל: עמידה על רגל אחת, ובהמשך על משטחים לא יציבים.
בנקעים בינוניים וחמורים כדאי שפיזיותרפיסט ילווה את התהליך ויתאים את התרגילים לשלב ההחלמה. גם אחרי ההחלמה, כושר גופני ושמירה על שרירים חזקים ממשיכים להיות חלק מרכזי במניעה.
כמה זמן לוקח להחלים מנקע בקרסול?
רוב הנקעים מרגישים טוב יותר אחרי כשבועיים. עם זאת, מומלץ להימנע ממאמץ מאומץ כמו ריצה עד שמונה שבועות, ונקעים חמורים יכולים לקחת חודשים עד חזרה מלאה.
המדד שלא כדאי להסתמך עליו הוא היעלמות הכאב. הכאב חולף בדרך כלל לפני שהרצועה והשליטה בקרסול חוזרות לעצמן, וחזרה מהירה מדי למאמץ מגדילה את הסיכוי לנקע חוזר.
חזרה לשגרה ולספורט
החזרה לפעילות צריכה להיות הדרגתית. קודם הליכה בלי כאב ובלי נפיחות, אחר כך עמידה יציבה על הרגל הפגועה, ורק בסוף ריצה, קפיצות ושינויי כיוון. ספורטאים בענפים עם סיכון גבוה לנקע יכולים להתייעץ עם איש מקצוע לגבי מגן קרסול או טייפינג בשלב החזרה.
האם נקע בקרסול דורש ניתוח?
ברוב המקרים לא. כמעט כל הנקעים מטופלים בלי ניתוח. ניתוח נשקל בעיקר במקרים של חוסר יציבות מתמשך שלא משתפר בטיפול שמרני, וההחלטה עליו מתקבלת אצל אורתופד.
נקע חוזר וחוסר יציבות כרונית
גם אחרי טיפול ושיקום, בין 30% ל־40% מהנפגעים מפתחים חוסר יציבות כרונית בקרסול: נקעים חוזרים, תחושה שהקרסול "נשמט" וכאב שלא עובר לגמרי. אחת הסיבות היא שיקום חלקי, או חזרה מהירה מדי למאמץ.
שני הכלים עם הגיבוי המחקרי החזק ביותר למניעת נקע חוזר הם תוכנית תרגילים שמתמקדת בשיווי משקל ובשליטה בקרסול, ומגן קרסול או טייפינג בפעילות עם סיכון גבוה.
האם מדרסים יכולים לעזור בנקע בקרסול?
מדרסים הם לא הטיפול בנקע עצמו. בשלב החריף, ובמניעה של נקע חוזר, ההנחיות הקליניות נשענות על תמיכה חיצונית ועל תרגילים, והמחקר על מדרסים בהקשר הזה עדיין מצומצם.
עם זאת, יש סימנים לתועלת בנקודה אחת: יציבות. סקירה שיטתית מ־2023 מצאה שמדרסים עם משטח מרקמי עשויים לשפר את היציבות אצל אנשים עם חוסר יציבות כרונית בקרסול, כי הם מגבירים את התחושה בכף הרגל ואת המודעות למיקום שלה.
המקום של מדרס בתהליך הוא כהשלמה, לא כתחליף. הוא רלוונטי בעיקר בשלב החזרה לשגרה ולפעילות, ואצל מי שמבנה כף הרגל או דפוס הדריכה שלו יוצרים עומס לא מאוזן. מדרסים אורטופדיים שמותאמים למבנה כף הרגל נועדו לתמוך בה ולאזן את פיזור העומס בכל צעד. אם יש לכם היסטוריה של נקעים חוזרים, כדאי לשקול מדרסים בהתאמה אישית לצד תוכנית התרגילים, ולא במקומה.





