מורטון נוירומה
הגורמים למורטון נוירומה
נתחיל מהגורמים: מורטון נוירומה היא למעשה סוג של פגיעה עצבית, וכרגיל בתחום הכאבים בכפות הרגליים – גם הפעם הגורמים לא ברורים. עם זאת, נמצא קשר נסיבתי בין מורטון נוירומה לבין הליכה על עקבים, סוגים מסוימים של ספורט כמו ריצה ודפורמציות שונות בכף הרגל. הליכה על עקבים מגדילה את העומס על אצבעות כף הרגל. כואב לכן באזור בהונות הרגל? זה הזמן לעבור לעקבים נמוכים יותר. רצים? ריצה גם היא פעילות שמקושרת למורטון נוירומה – זאת עוד סיבה טובה להתאבזר במדרסים לריצה. לבסוף, דפורמציות בכף הרגל אוהבות לבוא בצרורות. סובלים מפלטפוס, קשת גבוהה וכו'? יש סיכוי לא רע שגם מורטון נוירומה בדרך.
אבחון מורטון נוירומה
ברוב המקרים מורטון נוירומה לא באה עם שינוי חיצוני בכף הרגל (בניגוד, למשל, לבוהן קלובה), והרופא שלכם צפוי להזמין תצלומי רנטגן, אולטרסאונד ו/או MRI: תצלומי רנטגן ייעשו לרוב כדי לשלול גורמים אחרים לכאבים; אולטרסאונד מצטיינת באיתור א-נורמליות ברקמה רכה. גם MRI תאתר רקמות רכות, אלא שMRI היא בדיקה יקרה, מה גם שהיא מאתרת נוירומות אצל אנשים שכלל אינם סובלים מתסמינים.
מי שרוצה להשתמש בכמה בדיקות עצמיות לפני יכול לנסות ללחוץ על האזור הכואב – אם הכאב גובר בעקבות מגע זה מגביר את החשד שמדובר במורטון נוירומה (ומכל מקום – אם לחיצה בינונית על כף הרגל גורמת לכם לכאבים חזקים, זאת סיבה מספקת לפנות לאורטופד). עוד מאפיין של כאבי מורטון נוירומה הוא שהם מתגברים בהליכה ודועכים במנוחה. אגב, אם עוצמת הכאב משתנה בהתאם לסוג הנעליים שאתם הולכים איתם – פה לגמרי חשדנו. תלכו עם הנעליים שגורמות לכם פחות כאב עד למפגש עם הרופא או מייצר המדרסים.
טיפול במורטון נוירומה
זה תלוי בחומרת המצב, אבל לרוב מתחילים ממדרסים. למה? כי מדרסים עשויים לטפל בסימפטומים בקלות יחסית. מדרסים המיוצרים מחומרים רכים לרוב יתאימו במיוחד למורטון נוירומה, ועשויים להביא להקלה משמעותית בכאבים וגם להיעלמות התופעה. הרופא שלכם עתיד לתת לכם הפנייה למדרסים – קחו אותה והקפידו להשתמש במדרסים, כי האלטרנטיבות לא מושכות במיוחד. אם הטיפול במדרסים ייכשל, קיימות אופציות טיפוליות כמו הזרקות סטרואידים, קורטיזול או אלכוהול לאזור הכואב או ניתוחים לשינוי או להסרת האזור הפגוע. אתם יודעים מה העמדה שלנו בנוגע לבחירה בין ניתוח ומדרסים, אבל מכל מקום שתדעו: לניתוחים לטיפול במורטון נוירומה יצא שם מאוד רע. מחקר שהתפרסם ב-2013 בדק את הצלחת הטיפול בקרב 81 מטופלים עשר שנים לאחר הניתוח.
ממצאי המחקר דווקא הצביעו על אחוזי הצלחה גבוהים יחסית לניתוח, אם כי הוא מצא ש-15% ממשיכים לסבול מאי-נוחות מסוימת, ו-8% מהניתוחים הסתיימו בלא הצלחה (בייחוד במקרים של מספר נוירמות).[1] למרות זאת, 81 מטופלים לא מספיקים כדי להצביע על מגמה, ובהתחשב בזה שזה המחקר המקיף ביותר שנעשה בתחום, אתם מבינים שעוד רב הנסתר על הגלוי.
מכל מקום, כדאי לכם לתת מנוחה לכף הרגל, לנסות עיסוי בקרח, להחליף הנעלה ושווה לשקול גם תרופות אנטי-בקטריאליות. אבל המאמר הזה לא מחליף ייעוץ רפואי: אם אתם סובלים מכאבים באזור בהונות כף הרגל, כדאי שתפנו לרופא. כשהוא ייתן לכם הפנייה למדרסים, תחזרו אלינו.
[1] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3764278/