פלטפוס – מה זה, ואיך מדרסים לפלטפוס יעזרו
סוגי פלטפוס
הדבר הראשון שיש לציין בנוגע לבעיות בקשת כפות הרגליים הוא שיש סקאלה. יש רמות שונות של פלטפוס: מבחינת ההגדרה כפלטפוס, די שחלק קטן של קשת כף הרגל יגע בקרקע בעת עמידה. מבחינת התחושה, ההבדלים עשויים להיות גדולים. בחלק אחד של המקרים, הפלטפוס עשוי להוביל לכאבים בכפות הרגליים, בברכיים, בגב התחתון ועוד. מצד שני, יש מקרים רבים בהם הפלטפוס כלל לא מפריע לחיים.
בין המקרים הקיצוניים האלה, יש לא מעט אפשרויות ביניים שבהן משתנה עוצמת הכאב, היקפו, תדירותו וכו'. הופעת הסימפטומים הללו היא אינדיבידואלית לכל מטופל, אך ככלל, ככל שחלק יותר גדול של קשת כף הרגל נוגע ברצפה בעת עמידה, כך הבעיה חריפה יותר, ועתידה לגרור תסמינים חמורים יותר. עם זאת, עוצמת התסמינים נובעת גם מסוג הפלטפוס.
פלטפוס גמיש
– אם כשעל הרגל לא מופעל משקל כלל קשת כף הרגל נראית "נורמלית", אך בעת עמידה על כף הרגל הקשת קורסת לקרקע – מדובר בפלטפוס גמיש. זה הסוג הפחות חמור: ברוב המקרים פירוש הדבר הוא שהקשת המדיאלית (הקשת הפנימית של הרגל, זאת הקרובה לכף הרגל השנייה) עוד משמשת בתפקידה כבולמת זעזועים ראשית של כף הרגל, גם אם תפקוד לוקה בחסר. כך, הלוקים בפלטפוס גמיש עתידים לחוות סימפטומים קלים יותר, בדרך כלל, מאלה הסובלים מפלטפוס קשיח.
פלטפוס קשיח
– אם כף הרגל לא מוקשתת גם כשעל הרגל אין משקל כלל – מדובר בפלטפוס קשיח. במקרה הזה, המשמעות היא שהקשת המדיאלית כלל אינה מתפקדת. ההבדל בין תפקוד לקוי, כמו בפלטפוס גמיש, לבין היעדר תפקוד, הוא גדול. רוב מי שחווים סימפטומים קשים כתוצאה מפלטפוס משתייכים לקבוצה הזאת, ועבורם מדרסים לפלטפוס הם באמת צורך חיוני.
אבחון וטיפול
בניגוד לבעיות כמו דורבן ברגל, אבחון הפלטפוס הוא קל למדי, ורופא מנוסה יוכל לציין זאת רק ממבט חטוף על כף הרגל. פלטפוס גם קל למדי לזיהוי עצמי, באמצעות מבחן טביעת הרגל הרטובה: הרטיבו את כף הרגל, ואז דרכו על משטח חלק. במצב תקין, החלק המובחן בטביעת הרגל יהיו כריות כפות הרגלים והעקב – ואילו קשת כף הרגל לא תותיר סימנים כלל; ככל שקשת כף הרגל מותירה סימן גדול יותר, כך הפלטפוס חמור יותר. עקרונית, הטיפול בפלטפוס משתנה בהתאם לגיל:
פלטפוס בקרב ילדים
– פלטפוס הוא תופעה נפוצה למדי בקרב ילדים, ובאופן כללי – מדרסים לילדים זה משהו לא מומלץ: בגיל צעיר כף הרגל עוד מתפתחת ומתקנת את עצמה, ובהרבה מקרים הפלטפוס יעלם כליל ככל שהילד יתבגר. אדרבא, הטיפול הוא ללכת עם רגל חשופה כמה שיותר. על-פי מחקרים, ילדים שהלכו יותר יחפים, בסנדלים או בכפכפים, כך סביר יותר שהפלטפוס יעלם עם הגיל. אגב, פלטפוס אכן נפוץ הרבה יותר בקרב אנשים שגדלו בעיר מאשר אנשים שגדלו בכפרים או ישובים קטנים (בהם נהוג ללכת יחפים) – לידיעתכם.
פלטפוס בקרב מבוגרים
– אם אתם מבוגרים ויש לכם פלטפוס, ולא משנה אם אתם "סוחבים" אותו מגיל צעיר או שהוא קרה לכם בגילאים מתקדמים – אנחנו נאלצים לבשר לכם שרוב הסיכויים שהוא ילווה אתכם במשך כל החיים. עם זאת, זו לא גזירת גורל: אתם בהחלט יכולים ללמוד לחיות איתו בשלום באמצעות מדרסים לפלטפוס – זה הטיפול הנפוץ. מי שמוכנים או רוצים לנסות דברים אחרים יכולים לשקול שלל פתרונות אחרים, כמו רפואה אלטרנטיבית או ניתוחים ליצירת קשת בכף הרגל (נדיר יחסית בארץ, אבל קורה).
מדרסים לפלטפוס – איך זה עובד
כאמור, פלטפוס היא בעיה בה קשת כף רגל קורסת לרצפה, ובכך פוגמת ביכולת כף הרגל לבלום זעזועים. עקרונית, התאמת מדרסים אורטופדיים לפלטפוס היא פתרון מלאכותי אך פשוט: הגבהת קשת כף הרגל באמצעות מדרסים. זה משפר מהותית את היכולת לבלימת הזעזועים של הרגל. בנוסף, מומלץ לרכוש מדרסים העשויים מחומר בולם זעזועים. אצלנו בניו-פיט, אגב, משתמשים בחומר בשם פורון בייצור המדרסים. מי שראה את ההבדל בין ביצועי בלימת הזעזועים של פורון לעומת חומרים אחרים, בטח זוכר איך כדור באולינג שנזרק מגובה מטרים ספורים נבלם בפעם השנייה שפגע בפורון – בעוד חומרים אחרים המשיכו להקפיץ את כדור הבאולינג לגבהים שונים. מי שראה לא יתפלא לגלות שהמדרסים לפלטפוס מבית ניו פיט מותאמים להתמודדות עם פלטפוס יותר מכל המדרסים האחרים.
עוד לא ראיתם את ההבדל בביצועים? הקליקו כאן וצפו בסרטון ביוטיוב
אין לי פלטפוס – מי צריך אתכם בכלל?
מי שלא סובל מפלטפוס כנראה לא המשיך לקרוא עד כאן, וחבל: זה שאין פלטפוס עכשיו, לא אומר שלא יהיה פלטפוס בעתיד. למעשה, קבוצות הסיכון לפלטפוס הן בעלי עודף משקל, עודף לחץ דם, הסובלים מסוכרת ומכף רגל סוכרתית, וגם נשים בהיריון (וזאת אחת הסיבות שמדרסים לנשים בהיריון חשובים). חשוב לציין שפלטפוס שהגיע בגיל מאוחר, לא עובר באמצעים טבעיים. כיום בארץ ובעולם המערבי, טיפולי מניעה לפלטפוס הם לא נפוצים במיוחד: גם זה חבל. פלטפוס זה אמנם לא סוף העולם, אבל אם אפשר להימנע ממנו – עדיף.
